אירן כבר כאן

[Ccyclist]

לא רשום בהודעה שהעליה מכל הדלתות נעשתה בשביל לאפשר הפרדה.
אלא הם כתבו, שכיון שיש אפשרות לעלות מכל הדלתות, הם מבקשים מהציבור לנצל את האפשרות הזאת ולשמור על הפרדה.
וגם טרחו לציין שאי ההפרדה גורמת לחלק הנוסעים לעוגמת נפש, ולכן הם מבקשים את התחשבות האחרים שההפרדה אינה מעניינת אותם.

נ.ב. לא ידוע לי שההפרדה היא דבר אסור, כלומר לא מצאת בשום מקום שיש חובה להתחכך עם אנשים אחרים תוך כדי נסיעה.

בג"ץ פסק שאסור לאכוף הפרדה מגדרית בתח"צ, בין אם מדובר ביוזמה של הנהג או הנוסעים.

אז ההפרדה אסורה.

הרשויות איפשרו עלייה מכל הדלתות כדי לפתור את בעיית הצפיפות בדלת הקדמית. הן לא עשו זאת כדי לאפשר הפרדה אסורה.

אם רוצים לפתור בעיה כמו חיכוך - הפתרון הוא עמודי אחיזה יציבים במקום רצועות מתנדנדות ועמודים שמסתיימים בגובה המותניים. תדירות גבוהה יותר בקווים העירוניים תסייע גם היא.

בהפרדה הפסולה שקידמו בשנות האלפיים לפני שבג"ץ אסר - לא נתנו לנשים לשבת מקדימה במושב משלהן ללא חשש חיכוך כלשהו.

בקווים ירושלמים בשדרות הרצל כמו 6, 13, 18, 21 ו 27 היו די והותר נוסעים חרדים (בייחוד חרדיות עם פאות בתסרוקת קארה בשיער ישר מהרגיל) ולא היתה הפרדה. באף דיון על דת-מדינה הרעיון לא עלה בשנות ה 90. זה חידוש מוחלט שעדיף שלא היה מומצא מעולם.

 

[מנכל אחד]

בג"ץ פסק שאסור לאכוף הפרדה מגדרית בתח"צ, בין אם מדובר ביוזמה של הנהג או הנוסעים.

אז ההפרדה אסורה.

הרשויות איפשרו עלייה מכל הדלתות כדי לפתור את בעיית הצפיפות בדלת הקדמית. הן לא עשו זאת כדי לאפשר הפרדה אסורה.

אם רוצים לפתור בעיה כמו חיכוך - הפתרון הוא עמודי אחיזה יציבים במקום רצועות מתנדנדות ועמודים שמסתיימים בגובה המותניים. תדירות גבוהה יותר בקווים העירוניים תסייע גם היא.

בהפרדה הפסולה שקידמו בשנות האלפיים לפני שבג"ץ אסר - לא נתנו לנשים לשבת מקדימה במושב משלהן ללא חשש חיכוך כלשהו.

בקווים ירושלמים בשדרות הרצל כמו 6, 13, 18, 21 ו 27 היו די והותר נוסעים חרדים (בייחוד חרדיות עם פאות בתסרוקת קארה בשיער ישר מהרגיל) ולא היתה הפרדה. באף דיון על דת-מדינה הרעיון לא עלה בשנות ה 90. זה חידוש מוחלט שעדיף שלא היה מומצא מעולם.

לא מבין מה אתה רוצה מזה שבג"צ פסק שאסוף לאכוף הפרדה מגדרית. אתה מנסה להגיד שבג"צ לקח סמכויות לא לו, ומנסה להשליט את הנורמות שלו על הציבור ומחליף את הכנסת בהליכים שאמורים להיות בחקיקה?

מה שבטוח הוא שההפרדה לא אסורה, אלא לשיטת הבג"צ אסור ליזום אותה באמצעות אכיפה.

ברור שמדובר בחידוש, כתוב את זה בפירוש במודעה, שבעקבות כך שניתן לעלות מכל הדלתות הם מבקשים מהציבור שגברים יעלו בדלת הקדמית, ונשים בדלת האחורית.

 

[Ccyclist]

לא מבין מה אתה רוצה מזה שבג"צ פסק שאסוף לאכוף הפרדה מגדרית. אתה מנסה להגיד שבג"צ לקח סמכויות לא לו, ומנסה להשליט את הנורמות שלו על הציבור ומחליף את הכנסת בהליכים שאמורים להיות בחקיקה?

מה שבטוח הוא שההפרדה לא אסורה, אלא לשיטת הבג"צ אסור ליזום אותה באמצעות אכיפה.

ברור שמדובר בחידוש, כתוב את זה בפירוש במודעה, שבעקבות כך שניתן לעלות מכל הדלתות הם מבקשים מהציבור שגברים יעלו בדלת הקדמית, ונשים בדלת האחורית.

בג"ץ קבע שלכל נוסע ונוסעת בתח"צ ישנה השכות לשבת ולענוד בכל מקום מיועד לנוסעים ונוסעות שירצו. הוא אסר לתת הוראות שישנו זאת - למעט עדיפות במושבי נכים/ות.

המדבקה הבלתי חוקית שמתיימרת לאסור על נשים לעלות לאוטובוסים מסויימים היא עבריינות ותו לא. כנ"ל הפוסטר שנותן הוראה בלתי חוקית לציבור.

להבנתי יש מחלוקת גם בתוך הציבור החרדי על עניין ההפרדה. כאשר משפחה מרובת ילדים נוסעת שעות באחד מאוטובוסי הדלת לדלת האהובים עליך - האם אז תפריד אותם לפי מגדר ? הגיוני יותר שקבוצה משפחתית כזו תשב ביחד.

 

[סוכריה חמצמצה]

אין מטרה להדיר אף אחד.
אני לא מכיר את ההפגנה המדוברת בתל אביב, אבל מזה שאת אומרת שזה היה לפני כמה שנים, אפשר להסיק לבד שיריקות אינם דבר מצוי.
הכללה של הציבור החרדי זה דווקא כן דבר מצוי.
לא מבין מה הקשר לזה שאדם מחפש דרייבר עם טלפון כשר. כל אחד והעדפות שלו.
וגם אין לי מושג מאיפה המצאת את הרעיון הזה שאשה הרה תעמוד מחשש שאולי מורה בסמינר תראה אותה בקלקלתה. אם כבר המורב בסמינר תראה בקלקלתם של נוסעים אחרים שלא נעמדו בשביל האשה ההרה. ואם יש אשה ששמחה בלעמוד מחשש שיתפסו אותה, אז שיערב לה, לא רואה סיבה למה צריך להתערב בדבר שלא מפריע לה.
אני אכן חרדי, ולא מכיר את כל התופעות שאת מדברת עליהם. ודאי שלא בתור נורמה ציבורית. זה כמעט כמו שאני אגיד שכל החילונים מעשנים קאנביס, כי ראיתי אחד כזה בגן סאקר.

את הרעיון שצריך ללמוד צורת התנהגות, מהתנסות לא ראויה, את מוזמנת ליישם בעצמך. יש אחרים שחושבים אחרים, אני אישית לא סבור שצריך לדרוס מישהו כדי להבין שלא דורסים הולכי רגל שחוצים את הכביש, נראה לי שמותר לכבד את חשיבה שונה, ואין צורך לכפות את הדעה שלך על כולם.

יתכן שהרוב יודעים להבחין בין מגע או קרבה אקראיים לאחרים, ויתכן שלא, לא סגור על זה שאת המקור המוסמך לקבוע את זה בכזאת החלטיות.
מצידי הדיון בנושא הסתיים, הקשר בינו לבין תח"צ הוא אקראי לחלוטין, לא ערכתי מחקרים מתאימים בנושא, ולקיים דיונים לפי סטיגמות ותחושות בטן, לא נראה כדבר ראוי.

הלימוד החברתי של רכיבים שונים בהתנהגות בבעלי חיים חברתיים מפותחים, כולל כמובן האדם, אינו "דעה" אלא ידוע שנים ארוכות. חלק נכבד מן ההתנהגות היא נרכשת (ר' למשל העבודה של גודל). בבני אדם ההתנהגות המקובלת אינה זהה בחברות שונות. למשל, ביפן פחות נותנים צ'אפחות ויותר קדים. אותו סוג של אלימות יכול להיות נסבל בחברה אחת ולא נסבל באחרת. אנחנו מלמדים את הילדים מגיל צעיר מאוד מהי התנהגות מקובלת ומהי לא, הן באמצעות דוגמה של הסביבה והן באמצעות פידבק על ההתנהגות של הילדים (וגם של המבוגרים). אכן הרג אדם כמעט תמיד נחשב כעברה חמורה. ספציפית לגבי נהיגה, קיים קושי. התפתחנו כמין כשאנחנו מהלכים בסוואנה. החברות שלנו וכללי ההתנהגות המקובלים בהן התפתחו כשכלי התחבורה המשוכלל ביותר היה כרכרה. כשאנחנו בכביש במכונות ששוקלות מאות קילוגרמים וטסות מעל 100 קמ"ש החלק המולד של ההתנהגות והקודים החברתיים אינם מספיקים. אנחנו זקוקים לחוקים, לתמרורים ולשוטרים, ועדיין ישנן הרבה יותר פגיעות מנהיגה בהשוואה לכל אינטרקציה אנושית אחרת, למעט לחימה. האדם התרבותי ירתע יותר מלהשליך חפץ כבד לכיוונו של מישהו מאשר מלהתעלם מתמרור.
לעניין מראה הנשים והפרדתן מהגברים. ובכן אם תושב אפגניסטן, שגדל תחת שלטון הטליבאן, ינחת פתאום בחוף הים בהוואי או בריביירה הצרפתית, הוא כנראה ישים לב ללבוש הנשים יותר מאשר מקומי. הוא גם לא כל כך ידע "איפה לשים עצמו", מה לעשות ומה לא לעשות. כנ"ל לגבי מי שלא ישב מעולם ליד מישהי שאינה אמו או אחותו. אם אתה יושב ליד חלון האוטובוס וליד -לראשונה בחייך- מתיישבת אשה. אתה צריך לרדת בתחנה. האם עליך להגיד לה שרוצה לרדת? להגיד פססס..כאילו מדובר בחתול? להניח כובע בהפגנתיות כדי למנוע מראש את ה"אסון" הזה (ואל תנסה להכחיש)? מאות נסיעות כל החיים אמורות ללמד אותך מהי התשובה הנכונה. אבל מה אם מאז שאתה יכול לזכור נסעת "מהדרין"? מצבך דומה לאותו אפגני. יכול להיות שחלק מאזרחי ישראל מעוניינים שהמדינה תהיה דומה לאפגניסטן או לסעודיה של עד לפני כמה שנים. אם אכן כן הדבר, ראוי לדאוג שלא יקום ולא יהיה.
זהו פורום. אם אתה מעוניין שלא לדון בדבר מה, ובכן, אל תדון בו.

 

[ערןל1]

הלימוד החברתי של רכיבים שונים בהתנהגות בבעלי חיים חברתיים מפותחים, כולל כמובן האדם, אינו "דעה" אלא ידוע שנים ארוכות. חלק נכבד מן ההתנהגות היא נרכשת (ר' למשל העבודה של גודל). בבני אדם ההתנהגות המקובלת אינה זהה בחברות שונות. למשל, ביפן פחות נותנים צ'אפחות ויותר קדים. אותו סוג של אלימות יכול להיות נסבל בחברה אחת ולא נסבל באחרת. אנחנו מלמדים את הילדים מגיל צעיר מאוד מהי התנהגות מקובלת ומהי לא, הן באמצעות דוגמה של הסביבה והן באמצעות פידבק על ההתנהגות של הילדים (וגם של המבוגרים). אכן הרג אדם כמעט תמיד נחשב כעברה חמורה. ספציפית לגבי נהיגה, קיים קושי. התפתחנו כמין כשאנחנו מהלכים בסוואנה. החברות שלנו וכללי ההתנהגות המקובלים בהן התפתחו כשכלי התחבורה המשוכלל ביותר היה כרכרה. כשאנחנו בכביש במכונות ששוקלות מאות קילוגרמים וטסות מעל 100 קמ"ש החלק המולד של ההתנהגות והקודים החברתיים אינם מספיקים. אנחנו זקוקים לחוקים, לתמרורים ולשוטרים, ועדיין ישנן הרבה יותר פגיעות מנהיגה בהשוואה לכל אינטרקציה אנושית אחרת, למעט לחימה. האדם התרבותי ירתע יותר מלהשליך חפץ כבד לכיוונו של מישהו מאשר מלהתעלם מתמרור.
לעניין מראה הנשים והפרדתן מהגברים. ובכן אם תושב אפגניסטן, שגדל תחת שלטון הטליבאן, ינחת פתאום בחוף הים בהוואי או בריביירה הצרפתית, הוא כנראה ישים לב ללבוש הנשים יותר מאשר מקומי. הוא גם לא כל כך ידע "איפה לשים עצמו", מה לעשות ומה לא לעשות. כנ"ל לגבי מי שלא ישב מעולם ליד מישהי שאינה אמו או אחותו. אם אתה יושב ליד חלון האוטובוס וליד -לראשונה בחייך- מתיישבת אשה. אתה צריך לרדת בתחנה. האם עליך להגיד לה שרוצה לרדת? להגיד פססס..כאילו מדובר בחתול? להניח כובע בהפגנתיות כדי למנוע מראש את ה"אסון" הזה (ואל תנסה להכחיש)? מאות נסיעות כל החיים אמורות ללמד אותך מהי התשובה הנכונה. אבל מה אם מאז שאתה יכול לזכור נסעת "מהדרין"? מצבך דומה לאותו אפגני. יכול להיות שחלק מאזרחי ישראל מעוניינים שהמדינה תהיה דומה לאפגניסטן או לסעודיה של עד לפני כמה שנים. אם אכן כן הדבר, ראוי לדאוג שלא יקום ולא יהיה.
זהו פורום. אם אתה מעוניין שלא לדון בדבר מה, ובכן, אל תדון בו.

אני מסכים.
אבל זה נכון גם לי, גם לך וגם לבג"ץ.

 

[ניצן חזר הבייתה]

כדי למנוע הפיכת ישראל לאירן טורקיה או אפגניסטן,
תרמתי שוב השבוע 350 שקל לעמותת יוצאים בשאלה

יש לנו הכח לשנות את המצב בתרומות, הפגנות והתנדבויות, בוא נשתמש בו.